כידוע, בימינו לווים רבים חוששים שלא יצליחו להחזיר את המשכנתא שלקחו. כתבה שפורסמה ב"גלובס" שופכת אור על הנושא ומציגה שתי סיבות מרכזיות למצב המתואר – עלייה תלולה בהיקף המשכנתאות הנלקחות ועלייה בשיעור מסלול הפריים מתוך כלל ההלוואה. במילים אחרות, הלווים לוקחים הלוואות גבוהות יותר ותנודתיות יותר (שכן ריבית הפריים היא ריבית משתנה שצפויה לזנק בעתיד) ואלה עלולות להותיר את הלווים בקשיים ובמקרה הגרוע אף בחובות כבדים.

נתונים שהוצגו בידי עו"ד רן גולדשטיין מחברת "מידרוג" מלמדים כי על אף העלייה המתונה בשכר הממוצע בשלוש השנים האחרונות (עלייה של 7.1% בלבד, ובל נשכח כי החוק להעלאת שכר המינימום לא עבר בכנסת) העלייה בגובה המשכנתאות היא תלולה ביותר ועומדת על 65%. כדי לסבר את האוזן נאמר שאם בשנת 2007 עמד גובהה של משכנתא ממוצעת על 290,000 ₪ הרי שביוני 2010 הוא כבר עמד על 478,000. כאן מדובר על נתונים ממוצעים, אולם אם בוחנים את המצב בפילוח לפי אזורים הרי שבמקומות מבוקשים כמו גוש דן היקפי המשכנתאות אף גבוהים יותר ומגיעים לסכומים דמיוניים של 900,000 ₪ ויותר.

כפי שצויין, לא רק היקף המשכנתאות עלה באופן מבהיל אלא גם נוכחותו של רכיב הפריים התחזקה. אם בשנת 2007 חלקו של רכיב הפריים מתוך המשכנתאות שנלקחו עמד על 36%, הרי שברבעונה הראשון של שנת 2009 הוא כבר עמד על 74% (מספר מבהיל לכל הדעות). יש לציין כי המצב התייצב מעט וברבעונים האחרונים משקלו של רכיב זה עמד "רק" על 51%.

הנתונים הללו מעידים על עלייה בסיכון שלוקחים על עצמם לווי המשכנתאות בישראל וזאת על אף שלא חלה עלייה גדולה בשכר הממוצע – כלומר ההכנסות לא גדלו. לווים שלוקחים על עצמם הלוואות גדולות למדי לתקופות ארוכות עלולים ליפול בעתיד, בעיקר אם ריבית הפריים, שהפכה לחביבה במיוחד על הלווים, תזנק ותביא לעלייה בהחזר החודשי.

בכתבה צויין כי מאז הכרזתו של שר השיכון בדבר "הצפת השוק" בקרקעות לבנייה, קצב שיווקן אכן עלה ובשנת 2009 נמכרו כ – 26,600 דירות – שיא של עשור. אך למרות נתונים אלו, בשנתיים האחרונות הביקוש לדיור הוא אדיר ומושפע רבות ממשקיעי נדל"ן למיניהם – כלומר רוכשי דירות להשקעה. אם נוסיף לכך את הריביות הנמוכות נקבל את ההסבר האולטימטיבי למצב הבעייתי שנוצר ולסיכון האדיר שלוקחים על עצמם משקי בית בישראל.